מה עם חצי הכוס הריקה?

האם חשיבה חיובית היא לא שקר עצמי?

ארבעת שנותיי הראשונות כתלמידה היו בבית ספר דתי. עד היום מלווים אותי משפטים, ערכים ולמידות מהתקופה ההיא. היום אחד הנושאים המדוברים הוא חשיבה חיובית, וכמה חשוב לראות את חצי הכוס המלאה. נזכרתי באמירת חז"ל: "איזהו העשיר? השמח בחלקו"', חונכנו להסתפק במה שיש ולומר תודה. אנו למדנו כי טוב יותר להסתכל על חצי הכוס המלאה מאשר על חצי הכוס הריקה. הרי ראשי התיבות של חצי כוס מלאה הם המילה חכם. אבל האם אנחנו באמת חיים ככה? מתעלמים מחצי הכוס הריקה וחושבים חיובי? רבים מאיתנו כל כך רגילים לחשיבה שלילית, שהיא נהפכה כבר לאוטומט. האם חשיבה חיובית, היא לא שקר עצמי? הכוס צריכה להיות מלאה לגמרי, אין חצי ריק וחצי מלא, השלמות היא כאשר הכוס מלאה לגמרי. וכאשר נסתכל רק על חצי הכוס המלאה, נרחיק את עצמנו מהשלמות.

ולכן רצוי מאוד להסתכל על שני החלקים דרך המשקפת של האמת כפי מה שהיא באמת. כאשר נסתכל רק על החצי המלא, אז גם אם טוב לנו, זה לא טוב אמיתי ומושלם. כי בתוך תוכנו אנו יודעים את האמת. על הלב אי אפשר לעבוד. את הלב אי אפשר לשקר. הלב יודע שיש גם חצי ריק. כל זמן שבעינינו יש גם חצי ריק, הרי שבתוך תוכנו לעולם לא נוכל להרגיש טוב באמת.

אז מה עושים? הדרך הטובה ביותר היא למלא גם את החצי הריק. לא צריך להתעלם מהחצי הריק אלא צריך למלא אותו. הדרך למלא את חצי הכוס הריקה היא לחפש את האמת לגבי מה שאנו באמת רוצים. חצי כוס מלאה = החלק במציאות שתואם את הרצון שלנו חצי כוס ריקה = החלק במציאות שאינו תואם את הרצון שלנו. כאשר אנו אינם מודעים לרצון הפנימי ביותר שלנו, זה יוצר חצי כוס ריקה. כאשר נחקור ונגיע אל הרצון הראשון שממנו נובעים כל הרצונות שלנו, זה הרגע שבו שני החצאים של הכוס יהיו מלאים = שלמות. אל תתפשרו רק על חצי כוס מלאה. תתעקשו על כך שכל הכוס תהיה מלאה.

כוס מלאה באמת = שלמות = אחדות = שמחה = טוב אמיתי = אושר = אמת = טוב. כוס חצי מלאה / חצי ריקה = חסרון = פירוד = עצבות = טוב מזויף = חוסר אושר = שקר = רע.

זכרו שאנו אנושיים, לא תמיד נוכל למלא את הכוס.. וכשהכוס חצי מלאה, כדאי לעצור ולבדוק עד כמה הכוס כבדה?

המשקל הפיזי של הכוס אינו משנה כלל. זה תלוי בכמה זמן אני מחזיקה את הכוס. אם אני מחזיקה אותה במשך דקה זו אינה בעיה. אם אני מחזיקה אותה במשך שעה, זרועותי יכאבו. אם אחזיק אותה במשך יום שלם, ארגיש נימול בזרועי ואפילו שיתוק. בכל מקרה, משקל הכוס אינו משנה, אלא הזמן שבו אני מחזיקה אותה. ככל שאחזיק אותה יותר זמן, כך היא תהיה כבדה יותר.

הלחצים והדאגות בחיים הם כמו כוס המים. אם תחשבו עליהם לזמן קצר, שום דבר לא יקרה. אם תחשבו עליהם לזמן רב יותר, הם יתחילו לכאוב. אם תחשבו עליהם כל היום, הם ישתקו אתכם, ולא תהיו מסוגלים לתפקד.

זיכרו להניח את הכוס.